.
מהי פסיכותרפיה יהודית
בספר מורה הנבוכים מאת הרמב"ם עוסק בתוכן הפנימי של היהדות, הנקרא "מעשה מרכבה" (כל המורה נבוכים עוסק אך ורק בזה, כמו שכתב שם בהקדמה לחלק ג', בחלק ב' פרק ב', בפתיחה, ועוד).
באופן כללי ושטחי ההסבר הוא שהאלוהים מתגלה בשני אופנים. אופן אחד הוא הטבע, החומרי והפסיכולוגי; הטבע נברא על ידי האלוהים לפי רצונו ומעיד עליו. האופן השני של התגלות האלוהים הוא מה שמעל הטבע, האלוהים הוא מופשט לחלוטין, הוא החיים כשלעצמם בלי הגדרה מה הוא זה שחי.
הצד של הטבע נתפש בשכל. הצד שמעל הטבע לא נתפש בשכל, אין שם הגדרות, אלא הלב נוגע בו באופן ישיר, בלתי אמצעי.
שני הצדדים האלה הם אחד גמור כמו שגוף ונפש הם אחד גמור. היחס ביניהם הוא של משל ונמשל; כל דבר בטבע, אחרי התבוננות בשכל היטב, הוא גם משל למה שמעל הטבע. כמו שהגוף משל לנפש (כמו שאומרים שהעיניים הן ראי לנפש, וכשמתבוננים בגוף החומרי של אדם חי רואים את נפשו באופן בלתי אמצעי בהבעות ובכל מה שמכונה "שפת גוף").
.
זה מה שכתב הרמב"ם במשנה תורה הלכות יסודי התורה פרק ב' הלכה א':
"והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע השם הגדול"
"מעשיו וברואיו" הם מוגבלים, הם הטבע. כשהאדם מתבונן בהם הוא רואה שהם נפלאים וגדולים. המילה 'גדול' כאן אינה יחס כלומר משהו גדול ממשהו אחר, אלא הכוונה שניכר בהם הגדול המוחלט, האין סוף. 'נפלאים' הכוונה שיש בהם חידה. ומזה האדם משיג את חכמתו "שאין לה ערך ולא קץ", כלומר היא זיו של האין סוף, שאין לו ערך, אי אפשר להעריך יחס בינו ובין משהו אחר (כמו שביאר במורה נבוכים חלק א' פרק נ"ב), ואין לו קץ. האין סוף הוא הטרנסצנדנטי, האחד הפשוט מכל צד, שסוד מעשה מרכבה הוא איך ייתכן שהוא בורא את הטבע המוגבל ומשגיח ומנהיג אותו, איך האלוה הטרנסצנדנטי הוא גם אימננטי.
.
התפישה של מה שמעל הטבע אינה רק רגש או חוויה מיסטית, כי אין גישה למה שמעל הטבע אם לא דרך המשל שהוא הטבע. יש הכרח להתבונן במעשיו הטבעיים באמצעות השכל כדי לראות מהם את חכמתו שאין לה ערך ולא קץ. העבודה היא להגיע לאיחוד גמור בין היכולת השכלית ובין המגע של הלב, לא לבטל את השכל כדי להגיע למשהו שאנו מכנים "מיסטי".
.
נפש האדם יש בה צד של טבע, וצד של חיים שמאירים ושופעים ממקור שהוא מעל הטבע. צד הטבע נמשל לכלי והחיים העליונים הם האור שבכלי. אם יש פגם בכלי אנו מנסים להחזיר את הכלי לתיקונו, ואז האור חוזר מעצמו להיות שופע בו מלמעלה ומחייה את האדם.
למשל אם עצם היד נשברה, האיחוי עצמו קורה משפע כוחות החיים ולא מפעולת הרופא או המתרפא, הרופא רק שם גבס ולא מאחה. כדי שהעצמות יתאחו הן צריכות לעמוד בסדר נכון זו ביחס לזו, לשם כך נועד הגבס. הלימוד של הפגיעה הנפשית, הוא לימוד שכלי טבעי של הסדר הנכון שהיה יכול להיות לולא הפגיעה, ואיך הפגיעה שינתה אותו. הראייה הזו היא הגבס כי היא מעמידה מכח הידיעה את החלקים השבורים במקומם הנכון זה לעומת זה. אחרי שיש עמידה בסדר נכון, כוחות החיים העליונים יכולים לשפוע מעצמם ולפעול ריפוי אמיתי.
.
מה שמעל הטבע הוא מיסוד האין סוף, מעל השכל, הוא סוד, כמו החיים כשלעצמם, האהבה כשלעצמה, האלוהות המוחלטת המופשטת, הוא לא נתפש בשכל אלא רק דרך איחוד המגע הבלתי אמצעי של הלב עם ההתבוננות השכלית. לכן מודל או תיאוריה לבדם לא יכולים להספיק לנו בתהליך הריפוי הנפשי.
.
אנסה להסביר מעט על דרך התפישה של איחוד השכל עם נגיעת הלב:
דוגמה פשוטה לתפישה ישירה ב"עין הלב" (מושג שטבע הרמב"ם בהלכות יסודי התורה ד' ז'), שאינה באמצעות השכל, היא ידיעת המושכלות הראשונות של המתמטיקה והלוגיקה, כלומר האקסיומות (לדוגמה אם א'=ב' וְ ב'=ג', אז בהכרח א'=ג'). הלוגיקה לא יכולה להוכיח את האקסיומות ולא להגיע אליהן בשום חשבון או נימוק או היקש שכלי כלשהו. אנו מקבלים אותן כאמת מכח "אווידנציה", כלומר וודאות פשוטה. זו תפישה ישירה, בלתי אמצעית, התודעה תופשת את המציאות המופשטת כמו שהעיניים תופשות את האור הטבעי. זו דוגמה שלא מערבת רגש, אבל גם בתפישות הלב על החיים והאדם הרגש מתעורר רק אחרי ההשגה הישרה, ולא כסיבה לה. אני מדגיש זאת כדי לומר שלא מדובר כאן ב"מיסטיקה" במובן שאנו רגילים בו, שמנסה לבטל את השכל.
.
במשנה תורה של הרמב"ם, בהלכות תשובה פרק י', כתב:
"אינו אוהב [את] הקדוש ברוך הוא אלא בדעת שידעהו, ועל פי הדעה תהיה האהבה, אם מעט מעט ואם הרבה הרבה."
לפעמים יש ילדים שמקבלים הרבה חום ותשומת לב, והם מרגישים בדידות כי הילד מרגיש שההורים לא באמת רואים אותו, כאדם, כבעל עולם פנימי, בעל דעת, רצון, וכו'. מבחינתם הוא רק "חמוד".
לפעמים יש מישהו בחבורה שידוע שהוא בעל חוש הומור והוא זה שמצחיק את כולם. הם אוהבים אותו כחבר קרוב ונאמן, אבל לא באמת רואים אותו מבעד לצחוק.
אהבה אמיתית היא בדעת שידעהו.
וזה גם להיפך, אם אדם זורק לי בדלי סיגריות לגינה, או חותך אותי בכביש בצורה גסה ואלימה, אני יכול לכעוס ולשנוא אותו. אם אכיר אותו באמת, את מה שקורה בתוכו, את הלב שלו, הרגשות שלו, הילדות שלו, אראה מה באמת העיניים שלו אומרות, אני לא אוכל לשנוא אותו.
.
האהבה של אדם מול אדם, יחיד מול יחיד, ברגע מסוים, המיוסדת על דעת של שכל מתבונן באופן נוקב, ולא על ריגוש או התפעלות חיצוניים, היא המירב שהמטפל יכול לעשות. בלי זה הטיפול יהיה עקר. מגע כזה הוא הכלי שמזמין השראת שכינת הכח העליון המרפא באמת.
.
.
כשהמטפל מתבונן בשכלו על המטופל שלו, הוא מתבונן כאדם טבעי מוגבל שמנסה להתבונן על אור האין סוף שמאיר בכלי של טבע המטופל. הגישה הנדרשת כאן היא התבטלות, ענווה, מסירת לב.
הרמב"ם במורה נבוכים (א' ע"ב) מנסח את העמדה של המתבונן באלוהות: "ישתבח מי שֶׁנִּצְּחָנוּ שלמותו", המתבונן חי כמנוצח. שכלו פועל בכל עוז אבל כמקבל, כעומד מול משהו שנעלה מיכולתו להקיף ולהבין על בוריו ולשלוט בו.
.
הרמב"ם שם כתב:
"והשם יתברך אינו כוח בגוף העולם, אבל נפרד מכל חלקי העולם; והנהגתו יתעלה והשגחתו מחוברת לעולם בכללו חיבור [ש]נעלם ממנו תכליתו, וכוחות בני אדם מקצרות לדעתו"
"כוחות בני אדם מקצרות," מלמדנו שלא תיתכן כאן שום תיאוריה או מודל שמקיפים את הנושא, אלא אנו מתבוננים רק ככלב המלקק טיפה מהים. ("אינו כח בגוף העולם", האל הוא טרנסצנדנטי. "מחוברת לעולם" הוא אל אימננטי. סוד מעשה מרכבה הוא האופן שבו שני הצדדים אמת, בסוד גוף ונפש, משל ונמשל)
.
בספר משנה תורה, בסוף הלכות שמיטה ויובל, כותב הרמב"ם מהו יסוד היהדות:
"כל איש ואיש מכל באי העולם, אשר נדבה רוחו אותו, והבינו מדעו, להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלוהים, ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם, הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים"
התורה באה ללמדנו שיש ללכת ישר כמו שעשאו האלוהים, ולפרוק את עול החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם. ה"חשבונות הרבים" הוא השימוש בשכל בלי לב, מה שמפורר את האחדות של המציאות והחיים לחשבונות רבים נפרדים. התורה מלמדת שיש לחזור למצב הישר שהוא תפישה שמאוחדים בה השכל והלב, שתופשת את המציאות באופן ישר, כלומר בלתי אמצעי, בתפישה של אחדות, שהיא ידיעה ואהבה כדבר אחד לגמרי.
(אגב, יש הוכחה שמדובר כאן באדם שלא למד תורה. התורה של היחיד מול בוראו קיימת באדם עצמו, והוא נברא איתה, תורת משה מוסיפה על זה ולא שוללת את זה. וכמו שכתב בספר חובות הלבבות:
"יש מן החכמה מה שהוא צפון בלבות החכמים כמטמון הנסתר, אשר אם יסתירוהו, לא ישיגנו אדם, וכאשר יגלוהו, לא יעלם מאדם יושר אמריהם בו, וזה כמו שאמר הכתוב מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונה ידלנה, רצה לומר, כי החכמה תקועה בתולדות האדם וטבעו ובכח הכרתו, כמים הטמונים בלב הארץ. והנבון המשכיל ישתדל לחקור על מה שיש בכחו ובמצפוניו מן החכמה לגלותו ולהראותו וישאבנה מלבו, כאשר יחקר על המים אשר במעמקי הארץ.")
.
ספר מורה הנבוכים לא עוסק בפסיכולוגיה אלא בהתבוננות בגילוי הנוכחות האלוהית בכל המציאות, ובעבודת התיקון של התודעה הנדרשת להשיג את זה (עבודת האיחוד של שכל ולב). אמנם בחלק א' פרק ע"ב כתב מורה הנבוכים שהאדם הוא עולם קטן (ועיין גם במורה נבוכים א' סוף פרק מ"ו), הוא צורה שלמה של כלל הבריאה. אפשר לתרגם את ההסתכלות של המורה נבוכים על המציאות בכללה להסתכלות על נפש האדם. בלימוד שלנו ננסה לתרגם את המורה נבוכים על דרך זו, ולגזור ממנו פסיכולוגיה.
(אגב, כשאני מזכיר כאן "אלוהים" – יש רבים שמשתמשים במילה הזו בלי הבנה ונגיעה במה מדובר, ויש רבים שיש להם הבנה אמיתית אבל משתמשים במונחים אחרים; אין חשיבות למילה אלא למה שהיא מציינת אליו. למשל יש אנשים שמגדירים את עצמם אתאיסטים, אבל יאמרו שחיי אדם הם ערך עליון, לפעמים אף יאמרו ערך מקודש. וכן כבוד וזכויות של אדם, אהבה ונתינה. אם אדם חי כמו בעל חיים, למה שלא יתנהג כמו בג'ונגל וידאג רק לעצמו. אלא יש באנשים האלה הכרה שיש משהו כללי, מופשט, נשגב, שכל הפרטים לוקחים בו חלק ומכח זה חייהם מתקדשים ומכח זה הם אחים, והרי זו הבנה של 'אלוהים' שמתאימה לאמת)
.
.
הלימוד של פסיכולוגיה יהודית הוא לא לימוד מודל כלשהו, אלא התנסות בהרבה פגישות בלתי אמצעיות חד פעמיות, מתוך הדרכה איך לפתוח את השכל והלב בפגישות כאלה. אחרי מספר מספיק של פגישות מודרכות התלמיד קונה את היכולת והגישה להתחיל לעשות זאת בעצמו. זו דרך חיים שבמשך כל החיים הולכת ומתפתחת ותמיד נשארת מועטה וענווה.
.
.
ההתנסות הזו תיעשה על ידי לימוד בספר העמוק מאוד "דעת חכמה ומוסר" שהוא אוסף משיחותיו של רבי ירוחם ליבוביץ' מישיבת מיר (1873-1936), מגדולי תנועת המוסר, שהנהיגה את חיי רוב הישיבות הליטאיות לפני מלחמת העולם (רבי ירוחם אמר שתנועת המוסר הוא נוסח ליטאי לתנועת החסידות שמיסוד הבעל שם טוב, ויש הרבה מהמשותף ביניהן).
זכיתי ללמוד קרוב לעשר שנים באופן אישי יום יומי מתלמידו האישי של רבי ירוחם, הוא הרב שלמה וולבה (1914-2005). הרב וולבה סיפר שאחד מבני הישיבה אמר שיעור תלמודי עיוני מבריק מאוד, רבי ירוחם שאל אותו כמה זמן הוא הכין את השיעור והתשובה הייתה שבועיים. רבי ירוחם אמר: את השיחה שלי שאמרתי אתמול הכנתי חצי שנה. הכוונה שרבי ירוחם מסר בשיחה את חייו עצמם, לא מבנה של מערכה עיונית.
השיחות של רבי ירוחם הן פגישות של בעל לב ושכל עם המציאות המתחלפת שהיא שטף החיים עצמם, והן גם עיון נשגב ומופלא ביסודות הכלליים של כוחות הנפש האנושיים, עם חיבור הצד הטבעי והצד העל-טבעי שיש בהם. כמו שאין לתת לתיאוריה לבטל את המגע הישיר של הלב, כך גם אין לתת למגע הישיר לבטל את ההסתכלות השכלית במבנה הטבע של הנפש האנושית. מבנה הטבע של הנפש הוא לא תיאוריה מקובעת ופשטנית שדומה לתיאוריות שמקובלות בפסיכולוגיה המערבית, אבל עדיין יש התבוננות ביסודות כלליים של כוחות נפש, שמהם נובע רגע החיים היחיד החד פעמי שהוא הכלי לאור של מה שלמעלה מהטבע. רבי ירוחם התפרסם כמקור ראשון במעלה להכרת כוחות הנפש.
השיחות של רבי ירוחם אינן עוסקות באופן ישיר בטיפול פסיכולוגי, נלמד פרשנות פסיכולוגית שלהם לפי המפתחות שקיבלתי מהרב וולבה.
.
.
הרצון הראשון
כתב החזון איש:
"מדת אמונה היא נטייה דקה מעדינות הנפש: אם האדם הוא בעל נפש, ושעתו שעת השקט, חפשי מרעבון תאווני, ועינו מרהיבה ממחזה שמים לרום, והארץ לעומק, הוא נרגש ונדהם, כי העולם נדמה לפניו כחידה סתומה, כמוסה ונפלאה, והחידה הזאת מלפפת את לבבו ומוחו, והוא כמתעלף, לא נשאר בו רוח חיים, בלתי אל החידה כל מעינו ומגמתו, ודעת פתרונה כלתה נפשו, ונבחר לו לבוא באש ובמים בשבילה, כי מה לו ולחיים, אם החיים הנעימים האלו נעלמים ממנו תכלית ההעלם, ונפשו סחרחרה ואבלה וכמהה להבין סודה ולדעת שרשה"
מדובר כאן לא על ההתבוננות בבריאה, לא על פעולה עיונית שכלית, אלא על השורש הנפשי הראשון שמביא את האדם להפעיל את כח ההתבוננות שלו ולהתבונן בבריאה.
זה לא כח פסיכולוגי, אלא כח רוחני. זה מה שמבדיל בין אדם לבעל חיים. יש בעלי חיים נבונים, אבל הם חושבים על השגת המזון ובריחה מסכנות, ולא על החידה.
באריסטו (מטאפיזיקה למבדא פרק ז') ובמורה נבוכים (ב' י"ח) קוראים לכח הזה "הרצון הראשון". הוא שונה לגמרי ממה שאנחנו רגילים לכנות "רצון". זה לא כח שרוצה להשלים משהו שחסר או לְשַׁמֵּר משהו שקיים. אפלטון קרא לכח הזה ארוס, במובן הכללי הרחב, לא דווקא המיני. זו המהות עצמה, העצם במובן הראשוני. זה הגילוי הגבוה ביותר של האל, אל רוצה, שהרי הוא אל בורא וזו המשמעות האמיתית של היותו בורא.
זה כח רוחני שקיים בכל אדם באשר הוא אדם. אבל יש לו משמעות שנראית כבעיה פסיכולוגית:
"והוא כמתעלף, לא נשאר בו רוח חיים, בלתי אל החידה כל מעינו ומגמתו, ודעת פתרונה כלתה נפשו, ונבחר לו לבוא באש ובמים בשבילה, כי מה לו ולחיים, אם החיים הנעימים האלו נעלמים ממנו תכלית ההעלם, ונפשו סחרחרה ואבלה וכמהה"
ברוב הבעיות הפסיכולוגיות יש פגיעה באותו שורש רוחני של הרצון הראשון, או יציאה מאיזון שלו. "מה לו ולחיים" יכול בקלות להפוך לדיכאון או אובדנות. "בלתי אל החידה" יכול בקלות להפוך לאובססיביות, וכן הלאה.
העבודה של פסיכותרפיה יהודית מנסה לראות גם בתוך הבעיות הפסיכולוגיות והתוצאות של הטראומות והחסכים, את הכח הרוחני של הרצון הראשון שהוא עצם האדם והוא בריא והכרחי, ולנסות להפריד בין השורש הרוחני הבריא ובין הבעיות הלא בריאות. הריפוי הוא לא השקטה של הכאב והחיפוש אלא טיפוח הכח הרוחני של ההתמסרות לחידה, שיכול להיות לפעמים בוער וכואב, שיבער באש נקייה וצלולה שעולה ישר למעלה.
כמו ביסוד הרוחני של הרצון הראשון, כך כמעט כל בעיה פסיכולוגית מעורבת עם צרכים שהם ענפים של צרכים רוחניים. הפסיכותרפיה היהודית רואה את הצרכים האלה, ורואה בטיפוח שלהם, עם המורכבות הרוחנית, חלק חיוני בתהליך הטיפול. למשל אם מצאנו טראומה שגורמת לתחושת בדידות גם בחברת אנשים, הראייה של הפגיעה ותוצאותיה באה ביחד עם ראיית הצורך הרוחני הבריא למצוא פשר ומשמעות וחיבור מורכב של הפרט עם הכללי. ככל שהצורך הרוחני מקבל מענה בעל תוכן, כך הפגיעה הפסיכולוגית יכולה להשתקם יותר..וזה מגיע לכל פרט קטן.
.
.
.
קצת רקע וקישורים
הרב שלמה וולבה רצה להקים מערכת חרדית עצמאית לבריאות הנפש כיוון שראה שחרדים נמנעים מלהשתמש במערכת הכללית, ושיש בידע התורני תרומה חשובה לדרך הטיפול. הוא למד פסיכולוגיה באוניברסיטת ברלין והמשיך ללמוד את המקצוע ברמה גבוהה מאוד כאוטודידקט. חיבוריו "עלי שור" חלק א', ובעיקר חלק ב', הוכרו כספרי היסוד הראשונים במעלה בזמננו בעבודה המוסרית ופסיכולוגיה יהודית. הוא נחשב כאחד מגדולי ישראל המרכזיים מבחינה תורנית ומבחינת חכמת המוסר שעוסקת בעיקר בפסיכולוגיה יהודית, והוביל והקים כמה ישיבות חשובות במגזר הליטאי. במרכז לבריאות הנפש כפר שאול בירושלים הרופאים ראו בו סמכות בכירה ברפואת הנפש ונהגו להתייעץ אתו.
למדתי שש שנים במסגרת שלו (בשנים 1986-1991), עם קשר אישי קרוב אליו, ואחר כך עשיתי התמחות מעשית תחת הדרכתו במשך שנתיים.
על רבי ירוחם אפשר לראות עוד דברים מהותיים כאן.
כאן יש קצת יותר תיאור של הלימודים שלי אצל הרב וולבה ותעודת הסמכה ממנו.
כאן יש שיעורים שלי, מוקלטים מהזום, על המורה נבוכים. השיעורים האלה הם בדרך של לימוד תורה ולא של לימוד פסיכולוגיה, שיתפתי את השומעים בלימוד האישי שלי בלי ניסיון להגיש את החומר באופן שיתאים להם, לכן הם קשים להבנה. במסגרת המכללה החומר יהיה מיועד להיות נגיש ללומדים, מאורגן, קצר ומובן.
כאן יש ביאור שלי על כל ספר מורה הנבוכים (גרסה מוקדמת לשיעורים המוקלטים).
כאן יש מאות רשימות שרובן הן מענה לשאלות תלמידים על המורה נבוכים ועל נושאים בפסיכולוגיה.
כאן יש ספר שכתבתי על פסיכולוגיה ויהדות, וכאן יש קישור לנוסח מוקדם של אותו ספר שכתבתי כשעוד הייתי רב חרדי (נקרא אמרי יצחק).
.
.
פרטים מעשיים
המפגשים יתקיימו בזום בימי שלישי וחמישי, בשעות 20:00-22:00. המפגשים יוקלטו ויעלו לרשת (מוגנים בסיסמה), והתלמידים יוכלו לשמוע את השיעור בשעות שנוחות להם.
בימי חמישי נלמד מורה נבוכים ובימי שלישי שיחות רבי ירוחם.
אחרי המפגש יהיה אפשר לשאול ולדון ביחד, וכן יהיה אפשר להתייעץ באופן אישי עם ניר בזמנים אחרים על כל דבר, וגם להיפגש אישית (בלי תוספת תשלום). מי ששוקל האם להצטרף מוזמן גם כן לפגישה אישית.
.
מספר הלומדים לא יעלה על 12, כדי שיתאפשר להיות בקשר אישי עם כל אחד.
.
.
הלימוד הוא לא רק בזמן המפגשים
המפגשים הם לימוד בדרך מיוחדת, לא "ליניארית", שרוב הלומדים אינם מורגלים בה. הלימודים נוגעים עמוק פנימה, והופכים הרבה יסודות מקובלים של התפישה השכלית ושל המבנה הנפשי. הלימוד תובעני מאוד, הוא דורש עבודה פנימית רבה של עיבוד ועיכול והעמקה וחזרה, ומאמץ שכלי גדול. הזמן של המפגש הוא רק חלק קטן מהזמן שהלימוד דורש. ייתכן גם שיצופו נושאים פסיכולוגיים דינמיים אצל התלמידים. התועלת היא אם יש לא רק דיבור על העניין אלא נגיעה ממשית בו, ומבחינה זו יש ממד טיפולי למפגשים.
אפשר יהיה (ללא תוספת תשלום) להיות בקשר אישי פרטני עם ניר, לקבל מענה לשאלות וליווי לעבודה הפנימית, וגם להיפגש באופן אישי פנים אל פנים.
.
.
תעודת סיום תינתן בסוף המסלול שאורכו שנתיים (בכפוף למבחנים ועבודות). מי שלמד שנה יקבל אישור על לימוד של שנה.
.
לתעודה אין תוקף רשמי. הלימוד מיועד לעוסקים בטיפול שיש להם כבר הסמכה ורוצים להרחיב את ידיעתם, וגם למי שאין לו תואר ורוצה לדעת על התחום.
.
שכר הלימוד
שכר הלימוד הוא 8,300 שקלים לשנה (מי שיבטל עד שלושה חודשים מתחילת הלימודים ישלם רק על החודשים שלמד ושאר הסכום יוחזר).
יש אפשרות לגמישות רבה בפרישה לתשלומים רבים ככל הנצרך, אפשר לפרוש גם לתקופה שאחרי סיום הלימודים.
.
מכתב שכתבתי לתלמיד ותיק לגבי שכר הלימוד:
"מלבדך יש עוד שלושה חברים שאנחנו בקשר זמן רב, והם מאוד רוצים להשתתף בלימוד רק אין להם כסף.
חשבתי שלי זה לא עולה לי לצרף אתכם בלי תשלום, ובאמת מוזר לי מאוד לגבות מכם כסף אחרי שיש קשר ושיחה קרובים כמה שנים. אבל הכסף כאן הוא לא רק כי צריך להתפרנס.
גם בטיפול, בסך הכל בא אלי מישהו עם צרות ובלי כסף, ולפעמים אני ממש אוהב אותו ורוצה לעזור בלי תשלום, יש לי זמן פנוי, ולגבות ממנון תשלום זה רק מגדיל את הצרות שלו. אבל בטיפול אסור בשום אופן לטפל בחינם, זה מטשטש את כל הגבולות ומערער את כל האנרגיה של הפעילות של טיפול. בטיפול עובדים, לא רק מבלים זמן נעים ביחד. זה מרכיב הכרחי שבונה את הסיטואציה, מכניס אנרגיות מסויימות. הלימוד של פסיכותרפיה אני מעוניין שיהיה נוגע וחי, לא רק דיבורים, ובלי תשלום האנרגיה תתפורר וזה ישפיע על כל הקבוצה."
.
.
הלימודים יתחילו ביום שלישי, 2 למאי 2023, בשמונה בערב.
.
.
לפרטים נוספים והרשמה אפשר לפנות לניר שטרן
טל. 052-5048176
מייל nirstern1@gmail.com
.
.
.
ניר שטרן
יליד 1962. פוסק הלכה, עוסק באינטנסיביות בתורת הסוד במורה הנבוכים ובלימודי פסיכולוגיה, מטפל נפש בעל ניסיון של מעל שלושים שנה, יוצר אמנות, בעל השכלה כללית רחבה. אדם מאמין שאינו מקבל הגדרות כמו חרדי, דתי או חילוני. מחבר ספר "אדם חי" על פסיכולוגיה ויהדות, וספר "אמרי יצחק" על עבודה מוסרית. לשעבר ראש ישיבה עיונית ליטאית ומחבר ספרי עיון בסוגיות התלמוד.
תלמיד אישי של פרופסור קרל פרנקנשטיין (בצעירותי במשך שנתיים ביקרתי אצלו באופן קבוע ארבע פעמים בשבוע למשך שעה וחצי, ולמדתי ככל יכולתי מחכמתו הרחבה. הוא הניח הרבה מהיסודות שלמלווים אותי עד היום), הרב שלמה וולבה, הרב משה שפירא, והרב מענדיל אטיק.
.
אני אבא לשבעה ילדים וסבא לעשרים ושניים נכדים כן ירבו. בני המשפחה מתרגשים ורצו לעזור והוציאו עבורי תמונות מתוך הקלטות השיעור על מורה נבוכים:
.
.
.
.
מכתב שמנסה לשרטט באופן כללי את הלימוד שלי במורה נבוכים:
בית ספר לפסיכותרפיה יהודית - ניר שטרן 